בעיות בגידול קקאו

קרקעות לא פוריות, פתוגניים, מזיקים, שינויי אקלים, ובעיות נוספות באזורים העיקריים של גידול הקקאו ברחבי העולם מאיימים על כלל ענף הגידול. מיליוני חקלאים זעירים המגדלים קקאו בשיטות מיושנות אינם מצליחים להתמודד עם האיומים המתגברים.

קקאו נחשב לאחד מהגידולים האחרונים שלא עבר את ה”מהפכה הירוקה” – היא המהפכה החקלאית של העידן המודרני שכללה מיכון, דישון כימי, הגנת-צמח באמצעות ריסוס והדברה ביולוגית – וכמובן מחקר.

למעלה מ-80% מתוצרת שנתית של כ-5 מיליוני טונות קקאו מגודלים בחגורת קו המשווה ע”י חקלאים זעירים שמעבדים חלקות בגודל 10 דונם המכילות עד 1000 עצים. העבודה מתבצעת באמצעות כח ידיים ומצ’טה, וכוללת שימוש מזדמן בקוטלי פטריות מבוססי נחושת רעילים שאינם יעילים. מחקר אמנם קיים במדינות המייצרות, במספר אוניברסיטאות ובמעבדות של חברות השוקולד הגדולות – אבל עץ הקקאו הממוצע בחוף השנהב או בגאנה המספקות כשני שליש מהתוצרת בעולם רואה מעט מאד שינוי.

  מפת ייצור וצריכה של קקאו

באדום אזורי גידול וייצור  של קקאו.

בחוםאזורי צריכה של קקאו.

cocoa icon

הזנה ופוריות קרקע

גידול רב שנתי של קקאו והיעדר תוספת של חומרי הזנה הובילו לדלדול משמעותי בפוריות הקרקעות שעליהן מגדלים קקאו ברחבי העולם. תוספת דישון כימי עשויה להגדיל את היבולים, אך קיימת שונות גדולה בתגובת העצים לתוספת דישון חיצונית ולעיתים אין כלל שיפור בתנובת העץ. הסיבות לכך נעוצות בעובדה שהזנת העץ נשענת על קשרים מורכבים בין הימצאות של חומרי הזנה ובין מצבו הבריאותי של העץ, אספקת המים שלו, סוג הקרקע, חשיפה לשמש, גיזום, האבקה, תחרות עם עצים אחרים (עצי קקאו שכנים ומינים אחרים) ועוד. הקשרים הללו, והדרך הנכונה לשפר את הזנת עצי הקקאו אינם מובנים דיים בגין היעדרו של מחקר מסודר וממוקד בנושא.

pets icon

מזיקים ומחלות

לעץ הקקאו עמידות נמוכה בפני גורמי מחלה. מרכז הכובד של הענף נטש את האזור הטבעי והמקורי בדרום אמריקה ונדד לאפריקה בגלל שתי פטריות מזיקות: Moniliophthora roreri שגורמת למחלת “התרמיל המוקצף” (Frosty Pod) וקרובתה ה- M. pernisciosa שגורמת למחלת “מטאטא המכשפה” (Witches’ Broom).

באפריקה פגש הקקאו בפטריות מזיקות נוספות ובראשן Phytophthora megakarya ו- P. palmivora המשחירות את הפרי וגורמות למחלת “התרמיל השחור” (Black Pod). לצידם נתקף הקקאו ע”י נגיף קטלני בשם Cacoa Swollen-Shoot Virus, CSSV המנפח את צינורות ההובלה והממית את העץ בתוך 3 עד 5 שנים מרגע ההדבקה. המערכת האקולוגית במטעים מהווה בית גידול לחרקים מזיקים רבים הפוגעים גם הם בתנובת הקקאו. בין אלה ראוי למנות קמחיות, רכנפיות סרחנים וטרמיטים.

Pollination icon

האבקה

האבקה בלתי-מספקת תורמת אף היא לתנובה המדלדלת. חלק מהבעיה נובעת מהמבנה הטבעי של הפרח בעל פתח הכניסה הקטנטן המונע חדירה של מרבית החרקים, וחלקה בגין ירידה בכמות המאביקים. אחוז ההפרייה בקקאו נמוך – בין 1% ל-5%. דבורים אינן מעורבות בהאבקת קקאו שאינו מפיק ריחות או נקטר, ושפתחו קטן מידי עבור דבורה.

אף שפרח הקקאו הוא דו ביתי (מכיל חלקים זכריים ונקביים) הרי שלרוב זני הקקאו המסחריים אין “התאמה עצמית”, ולהפריית פרחיהם נדרשת קליטה של אבקנים מפריט אחר.

water icon

תכונות קרקע וצריכת מים

עצי קקאו רגישים מחד למחסור במים, ומאידך לאדמה ספוגה במים – ושני מרכיבים אלה קשורים ביכולת תאחיזת המים של הקרקע. פרקי יובש ארוכים ותאחיזת מים נמוכה גוררים צמא של העץ, ירידה בפוטוסינתזה ותנובה נמוכה. בעונה הרטובה עשויים עודפי מים לפגוע באוורור הקרקע ועכב התפתחות של שתילים צעירים, ושל פירות בעצים בוגרים. עודפי מים מקילים על פטריות הקרקע לחדור לעצים. מבנה הקרקע ויכולתה לאצור ולשחרר מים וחמרי הזנה משפיעה מאד על בריאות העץ ועל תנובת פריו.